כל שאלות טופוגרפיה — פרק 8

תשובה: שם כולל לכל צורות פני השטח

פרטי הנוף שמכסים את השטח — כביש, גדר, עצים — הם התכסית. התבליט מצויר בקווים החומים (כיפה, שלוחה, גיא), והוא קבוע ולכן הניווט נשען עליו.

תשובה: קבוצת פרטי הנוף שמכסים את השטח, כמו כביש, גדר, גשר או עצים

פרטי התכסית מסומנים במפה בסימנים מוסכמים ובצבעים שונים, ומקרא הסימנים שבתחתית המפה הוא מה שמפענח אותם.

תשובה: התבליט קבוע ואינו משתנה בתכיפות כמו פרטי התכסית

מחצבה נסגרת וכביש נסלל מחדש, אבל כיפה נשארת כיפה. לכן ניווט שנשען על צורת השטח אמין יותר מניווט שנשען על מה שמכסה אותה.

תשובה: את צורת פני השטח, כלומר את הגובה

אלו קווי הגובה. המספר שליד כל קו הוא הגובה במטרים, והקווים העבים שביניהם מציינים מאות שלמות.

תשובה: 10 מטרים

מכאן גם ההגדרה של כיפה סמויה: גבעה שגובהה קטן מעשרה מטרים לא מקבלת קו גובה סגור משלה, ולכן אינה מסומנת במפה.

תשובה: מאות מטרים

בין שני קווים עבים יש עשרות קווים דקים שמתקדמים בעשרה מטרים כל אחד, והקו העבה הוא נקודת הייחוס שממנה סופרים אותם.

תשובה: השטח תלול

הפרש הגובה בין קו לקו קבוע — עשרה מטרים — ולכן הצפיפות מודדת בכמה מרחק אופקי נעשית העלייה הזאת.

תשובה: השטח מתון

ככל ששיפוע המדרון תלול יותר כך קשה יותר לנוע בו, ולכן הרווח בין קווי הגובה הוא מהדברים הראשונים שבודקים בבחירת ציר ניווט.

תשובה: את הגובה במטרים מעל פני הים או מתחתיהם

המדידה היא ביחס לפני הים ולא ביחס לשטח הסמוך, ולכן המספר יכול להיות גם שלילי, ואפשר להשוות גבהים בין שני קצות המפה.

תשובה: כי במפה רואים רק את הרווח האווירי ולא את העליות והירידות

סרגל על המפה מודד קו ישר במישור, אבל הרגליים עולות ויורדות. זאת גם הסיבה שהציר הקצר ביותר על הנייר אינו בהכרח הציר המהיר ביותר בשטח.

תשובה: במקטעים, כדי להגיע לדיוק גבוה ככל האפשר

במפה נמדד רק המרחק האווירי, שקטן מהמרחק שעוברים בפועל. מדידה במקטעים היא מה שמקרב את שני המספרים זה לזה.

תשובה: במערכת של קווים סגורים, שאינם בהכרח מעגליים

הקווים סוגרים מעגל כי הכיפה גבוהה מסביבתה מכל כיוון — אבל צורת הפסגה בשטח כמעט לעולם אינה עגולה.

תשובה: היא נקודת שיא גובה, ומכל כיוון שממנה נתקדם נהיה במגמת ירידה

זה גם מבחן השדה שלה: אם מכל כיוון שתפנו אליו אתם יורדים, אתם על כיפה.

תשובה: כיפה שעונה על ההגדרה אך אינה מסומנת בקו גובה סגור, כי גובהה נמוך מ-10 מטרים

היא לא מסומנת כי היא נמוכה מההפרש בין שני קווי גובה סמוכים. משני צידי אוכף תמיד יש כיפות, ולכן אם אינכם רואים כיפה במפה ליד אוכף — היא שם, סמויה.

תשובה: יש שם כיפה סמויה

משני צדי אוכף תמיד יש כיפות. כשאחת מהן אינה מסומנת, גובהה פשוט נמוך מעשרה מטרים — הפרש הגובה בין שני קווי גובה סמוכים.

תשובה: צורת שטח שממרכזה עולים בשני כיוונים מנוגדים לכיפות ויורדים בשני כיוונים מנוגדים לגאיות

מכאן גם שמו: הוא נראה כמו אוכף רכיבה, נמוך במרכזו ומיטפס בשני קצותיו.

תשובה: 6

מספר שנלמד מכרטיס המושג הרשמי: "האוכף מחבר בין 6 כיפות". 2 נשמע נכון כי מכל צד של אוכף יש כיפה — אבל אלה השתיים הצמודות לו, לא המספר שהמבחן שואל עליו.

תשובה: בלט מוארך היוצא ממקום גבוה ויורד כלפי מטה

הגיא הוא הנגטיב שלה: מה שהשלוחה בולטת החוצה, הגיא חותך פנימה.

תשובה: כיוון עלייה אחד ושלושה כיווני ירידה

העלייה היחידה מובילה לכיפה שבראש השלוחה, ומכל צד אחר יורדים אל הגאיות שלמרגלותיה.

תשובה: כיפה

לכן, אם רוצים לעלות לכיפה, עולים דרך שלוחה — היא הדרך שמובילה אליה.

תשובה: כל שלוחה יורדת לפיצול נחלים

זהו אחד הכללים השימושיים בניווט: הקצה התחתון של השלוחה יושב תמיד בנקודה שבה שני ערוצים נפגשים.

תשובה: הנגטיב של השלוחה

אם השלוחה פונה לכיוון כיפה, הגיא פונה לכיוון הרכס. במפה הוא יסומן לרוב בקו כחול, אך לא תמיד.

תשובה: בקצה העליון לאוכף ובקצה התחתון לנחל

לכן הגיא הוא הציר שמחבר בין שתי צורות השטח שהכי קל לזהות במפה, וזה מה שהופך אותו לכלי אימות בניווט.

תשובה: שלושה כיווני עלייה וכיוון ירידה אחד

זה בדיוק ההפך מהשלוחה, שבה יש כיוון עלייה אחד ושלושה כיווני ירידה — כי הגיא הוא הנגטיב שלה.

תשובה: לנחל

זה מה שהופך את הנחל לקו האיסוף של כל המדרון, ולכן גם לציר שקשה לפספס במפה.

תשובה: קטע מתון יותר שקוטע את שיפועו של מדרון

השם בא מהצורה שנוצרת במדרון: השיפוע נעצר לרגע במישור, ואז ממשיך.

תשובה: כל השטח שנמצא בין קו הרכס לקו האפיק

קו הרכס הוא הגבול העליון וקו האפיק התחתון, ולכן כל תנועה בין רכס לנחל היא בהכרח תנועה במדרון.

תשובה: מגאיות ומשלוחות

שלוחות בולטות החוצה וגאיות חותכים פנימה, וזו כל האנטומיה של מדרון — מה שמסביר גם למה כל גיא יורד לנחל וכל שלוחה עולה לכיפה.

תשובה: מדרון בעל שיפוע אחיד, שהרווח האווירי בין קווי הגובה בו קבוע

אחיד אינו אומר מתון: גם מדרון תלול מאוד יכול להיות קצוב, כל עוד הרווח בין קווי הגובה אינו משתנה לאורכו.

תשובה: מדרון תלול בחלקו התחתון שהופך מתון ככל שמעפילים אל פסגתו

כלומר החלק הקשה מגיע ראשון. במפה זה נראה כקווי גובה צפופים למטה שמתרווחים ככל שעולים.

תשובה: מדרון מתון בתחתיתו שהופך תלול ככל שמעפילים אל פסגתו

כלומר החלק הקשה מגיע אחרון, כשכבר התעייפתם — וזה ההבדל המעשי בינו לבין המדרון הקמור.

תשובה: סוג של שיפוע תלול מאוד, המסומן במפה בסימן מוסכם

בגלל התלילות קווי הגובה שם היו נדחסים עד לבלי הפרד, ולכן מקבל המצוק סימון מוסכם משלו במקום קווי גובה.

תשובה: שטח שהפרש הגבהים בין בלטיו שואף ל-0

החלוקה לסוגי שטח נקבעת לפי הפרשי הגובה בין הבלטים ולא לפי הגובה המוחלט — שטח יכול להיות מישורי גם במאות מטרים מעל פני הים.

תשובה: שטח שהפרש הגבהים בין בלטיו עד 30 מטרים

זהו הסוג שמעל המישורי בסולם: הפרשי הגובה כבר מורגשים בהליכה, אך עדיין אינם מספיק גדולים כדי להיקרא גבעי.

תשובה: שטח שהפרש הגבהים בין בלטיו נע בין 30 ל-600 מטרים

זהו הטווח הרחב מבין הארבעה, וגם השטח שרוב ניווטי בה"ד 1 נעשים בו.

תשובה: שטח שהפרש הגבהים בין בלטיו גבוה מ-600 מטרים

המדידה היא של ההפרש בין הבלטים ולא של הגובה עצמו, ולכן רמה גבוהה ושטוחה אינה שטח הררי.

תשובה: היא מכילה שטח נרחב ואינה יורדת לפרטים

היא כוללת גבולות בין מדינות, אוצרות טבע ונתונים כלליים אחרים — כל מה שמועיל בהיכרות עם אזור, ולא בהתמצאות בתוכו.

תשובה: כי גודל השטח בה מצומצם והגבהים בה מדויקים

זה גם ההבדל מהמפה הגאוגרפית, שמכסה שטח נרחב ואינה יורדת לפרטים ולכן אינה משמשת לניווט.

תשובה: תנועה במקביל לקו הגובה, שמאיטה את קצב הניווט ומגדילה את הסיכוי לפציעה

לכן הציר הקצר ביותר אינו בהכרח המהיר ביותר: נוחות ההליכה היא גורם משמעותי בבחירת ציר ניווט, ולא רק המרחק.

תשובה: ציר שמרובה בעליות ובירידות ומשפיע ישירות על עייפות המנווט

הציר הקצר ביותר אינו בהכרח המהיר ביותר. נוחות ההליכה היא גורם משמעותי בבחירת הציר, ולא רק המרחק.

תשובה: כל שני צעדים נספרים כצעד אחד

השיטה מקטינה את מספר הספירות בחצי, וזה מה שמאפשר לספור מאות מטרים בלי לאבד את החשבון.

תשובה: כמה צעדים אני עושה ב-100 מטרים

מספר הצעדים ל-100 מטרים אישי לכל מנווט ומשתנה עם השטח, ולכן בודקים אותו לפני הניווט ולא מסתמכים על מספר של מישהו אחר.

תשובה: נמצאים במקום גבוה שנותן זווית ראייה טובה על שטח הניווט

החיסרון הוא בצד השני של אותו מטבע: התנועה ברכס קשה לעיתים, וקריאה לא נכונה של המפה שם יכולה להיות קטלנית.

תשובה: טועים הרבה פחות, כי השטח כמעט אינו משנה את צורתו וברור מאוד במפה

האפיק הוא הקו שהשטח מתנקז אליו, ולכן צורתו יציבה — בניגוד לרכס, שנותן ראייה טובה אך מזמין טעויות.

תשובה: ראייה לטווח קצר, ולעיתים הליכה קשה יותר

זה בדיוק ההפך מקו הרכס, שנותן זווית ראייה טובה על שטח הניווט אבל טועים בו הרבה יותר.

תשובה: במרכז הערוץ, כדי לא לפנות בטעות לאחד הפיצולים

פנייה לפיצול הלא נכון מוציאה אתכם מהערוץ שאתם סופרים לפיו, ובמרכז הערוץ שני הצדדים נשארים גלויים לעין.

תשובה: כיפה — נקודת שיא גובה, המתוארת במפה במערכת של קווים סגורים · אוכף — ממרכזו עולים בשני כיוונים אל כיפות ויורדים בשני כיוונים אל גאיות · שלוחה — בלט מוארך היוצא ממקום גבוה ויורד כלפי מטה · גיא — הנגטיב של השלוחה · כתף — קטע מתון יותר, שקוטע את שיפועו של מדרון · מצוק — שיפוע תלול מאוד, המסומן במפה בסימן מוסכם

בראש כל שלוחה יש כיפה, ולכן עלייה לכיפה נעשית תמיד דרך שלוחה — וגיא תמיד יוביל בקצהו העליון לאוכף או לכיפה.

תשובה: מטולה, כ־7 ק"מ מצפון לקריית שמונה

היישוב הצפוני ביותר בישראל, בקצה אצבע הגליל — מוקפת בגבול לבנון ממערב, מצפון וממזרח.

תשובה: קריית שמונה, כ־7 ק"מ מדרום למטולה

העיר הצפונית ביותר בישראל והיחידה באצבע הגליל, לצד כביש 90.

תשובה: נהריה, כ־24 ק"מ מצפון לחיפה

העיר הצפונית ביותר במישור החוף, על חוף הים בין עכו לראש הנקרה.

תשובה: קצרין, כ־17 ק"מ ממזרח לצפת

מועצה מקומית בתחילתה של רמת הגולן, כ-300 מטר מעל פני הים.

תשובה: צפת, כ־17 ק"מ ממערב לקצרין

העיר הגבוהה בישראל, על הרי הגליל העליון, ואחת מארבע ערי הקודש.

תשובה: חיפה, כ־13 ק"מ מצפון לדאליית אל-כרמל

המרכז העירוני הגדול ביותר בצפון ישראל, על הכרמל ולחוף המפרץ.

תשובה: טבריה, כ־20 ק"מ מדרום לצפת

העיר היחידה השוכנת לחופי הכנרת, על חופה המערבי, בבקעת כינרות.

תשובה: נצרת, כ־11 ק"מ מצפון לעפולה

עיר עתיקה במחוז הצפון, והעיר הערבית השנייה בגודלה בישראל.

תשובה: דאליית אל-כרמל, כ־13 ק"מ מדרום לחיפה

מועצה מקומית דרוזית על הכרמל, במחוז חיפה.

תשובה: עפולה, כ־11 ק"מ מדרום לנצרת

"בירת העמק" — במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65 בין חדרה לטבריה.

תשובה: בית שאן, כ־23 ק"מ מדרום-מזרח לעפולה

בעמק בית שאן, על כביש 90, כ-25 ק"מ מדרום לכנרת.

תשובה: חדרה, כ־13 ק"מ מצפון-מזרח לנתניה

בצפון מישור החוף, בין נתניה לחיפה, ולחופה תחנת הכוח אורות רבין.

תשובה: נתניה, כ־13 ק"מ מדרום-מערב לחדרה

עיר החוף הגדולה בשרון, על צוקי הכורכר שמצפון להרצליה.

תשובה: הרצליה, כ־10 ק"מ מצפון-מערב לפתח תקווה

בדרום השרון, על החוף שבין נתניה לתל אביב.

תשובה: תל אביב-יפו, כ־9 ק"מ ממערב לפתח תקווה

ליבו של גוש דן, על חוף הים בשפך הירקון.

תשובה: פתח תקווה, כ־9 ק"מ ממזרח לתל אביב-יפו

"אם המושבות" — בשוליו המזרחיים של גוש דן, ממזרח לתל אביב.

תשובה: אריאל, כ־29 ק"מ ממזרח לפתח תקווה

העיר הגדולה בשומרון, על רכס בגובה כ-500 מטר ממזרח לגוש דן.

תשובה: מודיעין-מכבים-רעות, כ־18 ק"מ מצפון לבית שמש

בשפלת יהודה, על הדרך העולה מגוש דן אל ירושלים.

תשובה: ירושלים, כ־23 ק"מ ממזרח לבית שמש

בירת ישראל, על קו פרשת המים של הרי יהודה, בגובה כ-800 מטר.

תשובה: בית שמש, כ־18 ק"מ מדרום למודיעין-מכבים-רעות

בשפלת יהודה, בעמק שורק, בדרך העולה מהשפלה אל הרי ירושלים.

תשובה: רחובות, כ־18 ק"מ מצפון-מזרח לאשדוד

בשפלה הפנימית שמדרום לגוש דן, ובה מכון ויצמן למדע.

תשובה: אשדוד, כ־18 ק"מ מדרום-מערב לרחובות

נמל הים הגדול בישראל, בדרום מישור החוף שמצפון לאשקלון.

תשובה: אשקלון, כ־16 ק"מ מצפון לשדרות

העיר הדרומית ביותר במישור החוף, מצפון לרצועת עזה.

תשובה: קריית גת, כ־19 ק"מ מצפון-מזרח לשדרות

בשפלת יהודה הדרומית, על כביש 40 שבין גוש דן לבאר שבע.

תשובה: שדרות, כ־16 ק"מ מדרום לאשקלון

בשולי הנגב המערבי, קילומטרים ספורים ממזרח לרצועת עזה.

תשובה: אופקים, כ־16 ק"מ מדרום-מערב לרהט

בנגב המערבי, כ-24 ק"מ מצפון-מערב לבאר שבע.

תשובה: רהט, כ־16 ק"מ מצפון-מזרח לאופקים

העיר הבדואית הגדולה בישראל, מצפון לבאר שבע.

תשובה: באר שבע, כ־16 ק"מ מדרום לרהט

בירת הנגב, במפגש הדרכים אל ערד, אל דימונה ואל הערבה.

תשובה: ערד, כ־27 ק"מ מצפון-מזרח לדימונה

על גבול מדבר יהודה, בין באר שבע לים המלח, בגובה כ-600 מטר.

תשובה: דימונה, כ־13 ק"מ מצפון-מזרח לירוחם

בבקעת דימונה שבנגב המזרחי, על הדרך מבאר שבע אל הערבה.

תשובה: ירוחם, כ־13 ק"מ מדרום-מערב לדימונה

בנגב המרכזי, מדרום לדימונה ולמרגלות הר ירוחם.

תשובה: מצפה רמון, כ־43 ק"מ מדרום לירוחם

על שפתו הצפונית של מכתש רמון, בגובה כ-800 מטר.

תשובה: אילת, כ־119 ק"מ מדרום למצפה רמון

העיר הדרומית ביותר בישראל, על חוף מפרץ אילת בקצה הערבה.