קשר — פרק 12 בשערי מקראות ישראל

קשר הוא מה שהופך אוסף לוחמים לכוח אחד. בכל מבצע, תרגיל, פעילות שוטפת ואפילו עמדת שמירה יש מכשיר קשר שעובד ברשת רדיו, ולכן ההיכרות עם המכשיר ועם שפת הדיבור בו היא חומר בסיס לכל מפקד.

היתרונות הבולטים של קשר רדיו:

טווחי שידור ארוכים.

פשטות בהקמה — אין צורך בתשתית קווית.

רב-משתתפים — כל מי שנמצא על התדר שומע.

ניידות — המכשיר נישא על הלוחם.

ניתן להצפנה.

מושגי היסוד שחוזרים בכל הפרק:

מקמ"ש — מקלט-משדר. זה בעצם מה שמכשיר הקשר הוא: מכשיר אחד שגם קולט וגם משדר.

תג"מ — תדר גבוה מאוד. זה תחום התדרים שבו עובדים מכשירי הקשר של כוחות היבשה.

אפנון FM — שיטת האפנון שבה עובדים מ.ק 714 ומ.ק 624.

אפיק עבודה — תדר בודד מתוך התחום. תחום של 30–87.975 מה"צ בקפיצות של 25 קה"צ נותן 2,320 אפיקי עבודה.

ערוץ — תא זיכרון במכשיר שבו נשמר תדר עבודה. במכשירים שבפרק יש 10 ערוצים.

משקט (רחש) — מנגנון שמשתיק את רעש הרקע כשאין שידור נכנס.

מכשיר יכול לעבוד גלוי — כלומר בלי הצפנה או ערבול — או מוצפן. ההבחנה הזאת היא הסיבה שמ.ק 714 מסומן בשלט זיהוי אדום ובו המילה "גלוי": כדי שלא יתבלבלו בינו לבין מ.ק 710 המוצפן.

מ.ק 714 הוא מקמ"ש נישא בתחום התג"מ, שעובד באפנון FM ומשדר באופן גלוי — ללא הצפנה וללא ערבול. הוא מסומן בשלט זיהוי אדום עם המילה "גלוי", כדי להבדילו בבירור ממ.ק 710 המוצפן.

תכונות כלליות:

מכשיר נישא וקל, שמאפשר קשר דיבור במצב גלוי.

הפעלה באמצעות תפריטים, עם לחיצים לביצוע פעולות מהירות.

נוריות חיווי לשידור ולקליטה, וצג LCD.

מתאים לחיבור רוב האביזרים החיצוניים של מ.ק 624 — מע"ד 189/250, מדונה ומיקרופון.

משקל ללא סוללה 760 גרם; משקל הסוללה 300 גרם.

תכונות טכניות:

שפת התפריטים — אנגלית.

תחום תדרים — 30–87.975 מה"צ.

קפיצה בין תדרים — 25 קה"צ.

סה"כ 2,320 אפיקי עבודה, ו-10 ערוצים.

הספקי שידור — גבוה (HI) 5 וואט, או בינוני (MD) 2 וואט.

הספקת מתח — ב.ט 6625 או מ.ר 2716.

משקט זיהוי שידור צבאי בתדר 150 הרץ.

מצב POWER SAVE — חיסכון בסוללה, נכנס לפעולה אחרי 8 שניות שבהן לא בוצעה במכשיר שום פעולה.

יכולת בדיקה עצמית ובדיקות יזומות.

מרכיבי המכשיר:

מח 714 — המכשיר עצמו.

מת 892 — בסיס אנטנה גמיש (מתאם).

אנט 892 — אנטנת שוט קצרה, "שורט" בשפת השטח.

אבד"ש — אביזרי דיבור ושמע: מע"ד 189/250, מיקרופון ומדונה.

מקור מתח — סוללת ליתיום ב.ט 6625 או מצבר-מטען מ.ר 2716.

סדר הכנה לפעולה — חמישה שלבים, בסדר הזה:

1. וידוא OFF — מוודאים שהמכשיר כבוי לפני חיבור הסוללה, על ידי החלשת מתג הווליום עד להתנגדות ו"קליק".

2. חיבור סוללה — הופכים את המכשיר, מכניסים את הבליטות שעל הסוללה למגרעות שבתחתיתו, לוחצים ומסובבים עם כיוון השעון עד נעילה.

3. חיבור אנטנה — מחברים את המתאם הגמיש לשקע ההברגה, ורק אז מבריגים את האנטנה למתאם. אין לחבר אנטנה בלי מתאם: היא תהיה קצרה יותר וטווח השידור ייפגע. לשידור מיטבי פורסים את האנטנה לכל אורכה.

4. אבד"ש — מחברים את אביזרי הדיבור והשמע. חיבור אבד"ש לשקע AUDIO מנתק את הרמקול הפנימי, אלא אם נבחרה בתפריט האפשרות של רמקול פנימי פעיל.

5. ייצוב תדרים — בוחרים ערוץ עבודה בבורר הערוצים, נכנסים לתפריט כיול התדר בלחיץ FREQ, מזינים את הספרות בעזרת החיצים ומאשרים בלחיץ ENT.

מ.ק 624 הוא הבן הצעיר במשפחת בית היוצר: מכשיר קטן, קל משקל ונוח לתפעול, שמיועד לכוחות היבשה. הוא נועד להחליף את מכשירי ה-77, ומשמש כחליף למ.ק 91 במקרים שבהם נדרש קשר קל וקצר טווח. אפשר לשלוט בו גם מהפנל וגם באמצעות קופסת פיקוד חגורה.

תכונות טכניות:

תחום תדרים — 30–87.975 מה"צ, מרווח של 25 קה"צ בין אפיקים, 2,320 אפיקי עבודה.

טווח שידור — 4 ק"מ; עם מגבר 25 ק"מ. כלומר המגבר מוסיף 21 ק"מ.

הספק — 2 וואט; עם מגבר 20 וואט.

מתח — 12V.

אורך חיי סוללה — 10 שעות, ביחס עבודה של שידור, קליטה והמתנה. מצב המתנה הוא מצב חיסכון שבו המכשיר אינו קולט ואינו משדר.

מספר ערוצים — 10.

שפת התצוגה — עברית. זה ההבדל הבולט מול מ.ק 714, שתצוגתו באנגלית.

אנטנות:

אנטנה ייעודית קצרה באורך 50 ס"מ — שידור עד 2 ק"מ. כמעט אינה בשימוש, מפני שהיא קצרה, עדינה ונשברת בקלות.

אנטנת שוט קצרה של מ.ק 77 באורך 70 ס"מ ("שורט") — שידור עד 4 ק"מ.

שתי האנטנות מתחברות למתאם גמיש, שמונע את שבירתן.

חלקי המכשיר: מחבר אנטנה; בורר ערוץ; מחבר שמע — לחיבור מע"ד, רמקול מסוג רמק 108 בלבד וקופסת פיקוד; מתג גע/תוק שהוא גם וסת עוצמה וגם מתג הפעלה; רמקול ומיקרופון פנימיים; ומסך תצוגה.

הלחיצים:

לחיץ האר — מאיר את לוח התצוגה למשך 4 שניות.

לחיץ תדר — מפעיל את תהליך הכנסת התדר ומעביר לספרה הבאה.

לחיץ קדם תדר/בדוק — מקדם את הספרה המהבהבת, ומשמש גם לבדיקת המכשיר.

לחיץ הכנס — בודק את התדר הנבחר ושומר אותו, ומשמש גם לטעינה בין מכשירים.

לחיץ רחש — מפעיל ומפסיק את המשקט.

לחיץ PTT — מפעיל את שידור המכשיר.

ייצוב תדר: מדליקים את המכשיר, בוחרים ערוץ, לוחצים "תדר" כדי להתחיל (הספרה הראשונה מהבהבת), מקדמים את הספרה ב"בדוק", עוברים לספרה הבאה ב"תדר", וכך עד שכל הספרות הוזנו — ואז "הכנס" כדי לשמור בזיכרון.

קופסת פיקוד (ק.פ): המכשיר נישא בדרך כלל באפוד, ולכן מחברים אליו קופסת פיקוד שמאפשרת שליטה מרחוק. דרכה אפשר לברור ערוץ, לווסת את עוצמת השמע, לשנות את מצב המשקט, לנתק או לחבר את הרמקול הפנימי, ולעבור למצב לחש — הגברת רגישות הקליטה של המיקרופון באבד"ש.

בדיקות וחיוויים:

בדיקת תקינות עצמית — בדיקה יזומה. לוחצים "בדוק" ואחר כך "הכנס"; בתצוגה מופיעות הספרות 88.888, ואחרי 4 שניות מופיע החיווי GOOD או BAD. אם המכשיר תקין יישמע צליל רצוף במע"ד. את הבדיקה היזומה יש לבצע בהמתנה, בשידור ובקליטה.

בדיקת עוצמת קליטה ובדיקת עוצמת שידור — בדיקות שאינן יזומות. המכשיר מבצע אותן כל הזמן ומציג אותן ב"בארים" שעל הצג. 4 עד 5 בארים משמעותם שידור כרגיל; פחות מזה — יש לבדוק את מתח הסוללה או את תקינות האנטנה.

מ.ק 710 הוא המכשיר המוצפן שמולו נמדדים השניים האחרים. שלושת ההבדלים שנשאלים עליהם מול מ.ק 624 הם:

אפשרות הצפנה — היכולת שמ.ק 714 ומ.ק 624 אינם מציעים.

שפת התצוגה — אנגלית.

שמונה לחיצים במקום ארבעה.

נוריות החיווי מבחינות בין שני מצבי העבודה: נורית ירוקה דולקת קבוע בזמן שידור במצב מוצפן, ונורית אדומה דולקת קבוע במצב גלוי.

גם כאן קיימות בדיקות יזומות — בדיקת שידור (TX) ובדיקת קליטה (RX) — לצד הבדיקות העצמיות של השידור, הקליטה ומצב הסוללה.

בגלל הדמיון הפיזי בין המכשירים, שלט הזיהוי האדום "גלוי" שעל מ.ק 714 הוא אמצעי המניעה: לוחם שיחשוב בטעות שהוא משדר מוצפן ידבר בגלוי ברשת.

נדב"ר הוא נהלי הדיבור ברשת: הדרך המוסכמת שבה מדברים במכשיר הקשר. חשוב להבין מה הוא לא — הנדב"ר אינו הצפנה. הוא לא נועד להסתיר את התוכן מהאויב, אלא לסדר אותו.

שלושת ייעודיו:

צמצום התוכן — הפיכת ההודעה לתמציתית ומדויקת, ומניעת אי-הבנות. אי-הבנה ברשת היא בין השאר איך נגרם ירי כוחותינו על כוחותינו.

יצירת תבנית להודעה — כל דובר מציג את מי שאליו הוא פונה ואת עצמו, ומעביר את המידע בדרך מוסכמת.

סדר דוברים ברשת — כל דובר יודע מתי עליו לדבר ומתי להאזין.

מבנה הקריאה קבוע וכולל ארבעה שלבים בסדר הזה: מען הקריאה, הזדהות הפונה, ההודעה, והסיום. אין קריאה בלי מען, בלי הזדהות ובלי סיום — גם אם ההודעה עצמה ריקה.

מילות המפתח:

רות — קלטתי והבנתי.

עבור — סיימתי את הודעתי, ממתין למענה.

היישר — הבנתי ואני מבצע.

אמור שנית — הודעתך לא הובנה, חזור עליה.

סוף — סיימתי ואיני ממתין למענה. נאמר על ידי הדרג הגבוה בהיררכיה.

המתן — חכה עד לפינוי הרשת או עד שאתפנה.

עד כאן — הפסקה לשם וידוא הבנה בתוך תשדורת ארוכה.

דרכך ל... — העבר את ההודעה לגורם אחר.

חיובי — כן. שלילי — לא.

שימו לב להבחנה שנשאלת: אומרים "אמור שנית" ולא "חזור". "חזור" עלול להתפרש כהוראה לבצע שוב את הפעולה, ולכן הנוהל קובע ניסוח אחר.

מעבר למילים עצמן יש כללים לצורת הדיבור, ללא קשר לתוכן. הם נזכרים בראשי התיבות קמע"ג:

קצב — קצב דיבור אחיד, עם פיסוק נכון.

מהירות — לא מהר מדי ולא לאט מדי.

עוצמה — לא לצעוק ולא ללחוש.

גובה — גובה צליל נורמלי.

וכלל אחרון של משמעת רשת: ברשת מדברים רק לצורך מבצעי. כשכוח נדרש לחשאיות מופעל נוהל דממת אלחוט, שאוסר לשוחח בקשר שלא לצורך מבצעי מיידי — כדי שהאויב לא יקלוט את השידור ויחשוף את הכוח. באותו היגיון אין מעבירים ברשת מידע שסודיותו תקפה לטווח ארוך, גם ברשת מוצפנת.

כשצריך לאיית ברשת — שם, סימן או צירוף אותיות — משתמשים באלפבית הפונטי. אותיות רבות נשמעות דומה, ותנאי הקשר אינם תמיד אופטימליים, ולכן לכל אות ניתנה מילה מייצגת שמתחילה באותה אות. כמו הנדב"ר, גם האלפבית הפונטי אינו מצפין — הוא רק מבהיר.

אלפבית פונטי בעברית:

א אלף · ב בועז · ג גימל · ד דוד · ה הגר · ו וו · ז זאב · ח חוה · ט טיח · י יונה · כ כרמל · ל לאה · מ משה · נ נשר · ס סמך · ע עין · פ פסל · צ ציפור · ק קורח · ר רות · ש שמיר · ת תלם

מכאן, אגב, מגיעה מילת המפתח "רות": היא האיות הפונטי של האות ר', במקביל ל-Roger באנגלית.

לצד האיות, ברשת אין קוראים לדברים בשמם. לכל תפקיד, אדם, כלי רכב, מקום או מושג יש כינוי קבוע. אלה הכינויים הנפוצים:

בעלי תפקידים: קודקוד — המפקד. משנה — סגן המפקד. סיפון — ראש מטה. אולר — קצין אג"ם. מברג — קצין מבצעים (קמב"ץ). עסיס — קצין לוגיסטיקה. כספית — קצין קשר ותקשוב. פרפר — קצין מודיעין. תורן — קצין רפואה. אשנב — קצין שלישות ומשאבי אנוש. מעיל — קצין סיוע. מנעול — קצין חימוש.

בני אדם: גפרור — חייל מכוחותינו. חצאית — חיילת. מלוכלך — אויב. פרח — פצוע. הרדוף — הרוג. עגלון — נהג.

מקומות וכלי רכב: מכלאות — בסיס. שחור — כביש סלול. גלגלים — רכב. כבד — טנק. חצי כבד — נגמ"ש.

חפצים וחומרים: מקל — רובה. סוכריות — תחמושת. נוזלים אדומים — דלק. חמים וטעים — אוכל.

מושגים: תלם — תדר. עגולה — שעה. קטנה — דקה.

נוהל פקודות הוא הדרך שבה מפקד מעביר פקודות לכמה יחידות כפופות בבת אחת — מהר, קצר וברור, כך שכל היחידות שומעות את הפקודה כולה ויודעות את המשימה.

סדר התהליך:

1. המפקד קורא לכל היחידות הכפופות ומזדהה: "תחנות [שם הרשת], כאן קודקוד, פקודות עבור".

2. התחנות עונות לפי סדר: "כאן [שם] 1, פקודות עבור", וכך הלאה עד שכולן ענו.

3. כשהמפקד יודע שכל הכפופות מוכנות, הוא מעביר את הפקודות.

4. בסיום הוא אומר "הקרא", וכל תחנה בתורה מקריאה את הפקודה שקיבלה. זה נוהל ההקרא, והוא נועד לוודא שהפקודה הובנה כפי שנאמרה.

5. בתום ההקראה של כל התחנות אומר המפקד: "כאן קודקוד [שם הרשת], רות, סוף".

אם תחנה מסוימת אינה עונה, התחנה הבאה בתור ממתינה כמה שניות ועונה במקומה; לאחר מכן מנסים לעלות מול התחנה שלא ענתה, או שהמפקד עושה זאת לפי שיקול דעתו.

נק"ם הם נהלי הקשר המיוחדים. שניים מהם נלמדים בפרק, ושניהם קיימים כדי למנוע דו"צ — דו-צדדי, כלומר ירי בין כוחותינו לבין עצמם.

נוהל מוסקיטו — רשת החירום הכלל-צה"לית:

התדר הוא 54.00 מה"צ, והוא קבוע ואינו משתנה.

השימוש בו מיועד לחבירה בלתי מתוכננת בין כוחות, כשקיימת סכנה לדו"צ.

ההאזנה לרשת היא קבועה ובזמן אמת: ברמת הגדוד מחפ"ק המג"ד, וברמת הפלוגה מאזין לה כל מ"מ אם הכוח משוריין.

הזיהוי בין הכוחות נעשה בכמה דרכים — ויזואלית, למשל ברימון עשן, או מילולית, למשל באמצעות מפת צירים או קוד גזית.

נוהל מצוקה של חיל האוויר:

מטרתו למנוע דו"צ קרקע-אוויר, והוא פועל על תדר ייעודי קבוע משלו.

כל כלי טיס חייב להאזין לתדר הזה, וכך גם מגדל הפיקוח.

על הקרקע ההאזנה מתבצעת מחפ"ק המג"ד.

אם כוח על הקרקע הותקף בטעות מהאוויר, עליו לעלות מול המג"ד, והמג"ד יוצר קשר עם כלי הטיס כדי לעצור את ההתקפה.

חל איסור להעביר תדר בקשר. זה הכלל שממנו נגזר כל השאר: אם אי אפשר לומר תדר ברשת, צריך מסמך שבו התדרים כתובים, ודרך מוסכמת להפנות אליו בלי לומר את המספר.

הק"ש — הוראות קשר. זהו ספר הטלפונים של התדרים.

מיושם מרמת החטיבה ומעלה, ומחולק מרמת המחלקה ומעלה.

יש הק"ש חטיבתי, אוגדתי ופיקודי, וכן הק"ש ייחודי למבצע, למשימה או לתרגיל.

תכולה: לכל רשת יש מספר סידורי (מס"ד), ייעוד הרשת, אות קריאה, והתדר עצמו.

סיווג: סודי או סודי ביותר. לכל עותק מספר משלו — קצין שחתם על עותק מסוים יידרש להזדכות על אותו עותק בדיוק.

תוקף: שנה. בנוסף קיים נוהל עדכון בעת שינוי סד"כ, תדרים מופרעים וכדומה.

מבנה: צד א' — רמה ממונה וכפופות. צד ב' — יחידות סיוע ונספח. כל עמדה בנויה מארבעה טורים: מס"ד, ייעוד הרשת, אות קריאה והתדר.

ייעוד ההק"ש: ספר טלפונים של התדרים; יצירת קשר עם יחידות סיוע, כמו ארטילריה; יצירת קשר במצבי חירום, למשל בעת דו"צ; ומעבר לתדר חלופי כשיש הפרעות ורעשים.

הכוונת גורם לרשת אחרת: מכיוון שאסור לומר את התדר, מפנים אליו לפי המספר הסידורי שבטור הראשון. סדר הפעולות הוא קריאה והזדהות, ואז ציון המס"ד — למשל "מולי בסידורי 158".

פקל"צ — פק"ל לייצוב תדרים. פתק שמכיל אותות קריאה ותדרים, וכשהוא מלא סיווגו סודי. מדביקים אותו על המ.ק, על המע"ד או על הרמקול, כדי שהתדרים יהיו מול העיניים בזמן ייצוב התדר.

רוב התקלות שהלוחם ייתקל בהן אינן דורשות טכנאי. הן מתחלקות לשתי משפחות, ולכל אחת סדר בדיקה קבוע.

אין שמיעה עצמית — כלומר הלוחם אינו שומע דבר במכשיר:

המכשיר כבוי — להפעיל אותו במתג ההפעלה.

עוצמת השמע במינימום — להגביר.

סוללה חלשה — להחליף בסוללה מלאה.

אבד"ש חיצוני תקול — להחליף אותו, או לנתקו ולעבור לאבד"ש הפנימי.

אבד"ש פנימי תקול — להחליף מכשיר.

מ.ק תקול — להחליף מכשיר.

אין שידור או קליטה, או שהם אינם מיטביים:

קודם כול האנטנה — לוודא את תקינותה ואת הברגתה, לוודא את המתאם, לפתוח את קיפולי האנטנה ולפרוס את החוליות בניצב לקרקע.

אחר כך המיקום — לשפר את המיקום העצמי, בדגש על עלייה לגובה, ובאופן שלא יחשוף את הכוח מבחינה מבצעית.

לוודא שהתדר שכויל במכשיר הוא הנכון.

ואם כל אלה תקינים — להחליף מכשיר.

כלל אצבע: כשהמכשיר שלכם נבדק ונמצא תקין והתדר נכון, הבעיה כנראה בצד השני או באנטנה — ולא בהגברת הקול.