כל שאלות ישראל: תעודת זהות — פרק 1

תשובה: לגבות בכנסת את צעדי הממשלה ולהגן על חקיקותיה

אלטרנטיבה וביקורת הן תפקיד האופוזיציה — המפלגות שמחוץ לממשלה. הקואליציה היא השותפות בה, ובמצב תקין היא הרוב ששומר על יציבותה.

תשובה: דמוקרטית

המילה אינה מופיעה במגילה אף לא פעם אחת, אף שהמגילה מפרטת שוויון זכויות וחופש דת. הצירוף "יהודית ודמוקרטית" נכנס לחקיקה רק ב־1992.

תשובה: מערכת פורמלית מוסדית - מערכת תרבותית ערכית

המוסדית היא הכללים — הכרעת רוב, אופוזיציה ובחירות חופשיות; הערכית היא מה שגורם לכללים להחזיק: כבוד האדם, זכויות מיעוטים וקבלת התוצאה.

תשובה: שגריריות העבירו את מקום מושבן מירושלים לתל אביב

ההפך: ב־1980 קראה מועצת הביטחון (החלטה 478) להוציא את השגרירויות מירושלים, ו־13 המדינות שהחזיקו בה שגרירות עברו לתל אביב. ארה"ב העבירה את שלה לירושלים רק ב־2018.

תשובה: עברית, היסטוריה ומדעים

מכתב הסטטוס-קוו העניק אוטונומיה מלאה לכל הזרמים בחינוך, כולל החרדי, ובתמורה קבע מינימום של לימודי חובה שכולם מלמדים.

תשובה: 1971

1972 היא שנת נציב קבילות החיילים, שהראשון בו היה חיים לסקוב. נציבות תלונות הציבור קדמה לו בשנה, בתיקון לחוק מבקר המדינה.

תשובה: 1954

שש שנים אחרי קום המדינה. עד אז הנפיק את השטרות בנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי). הנגיד הראשון היה דוד הורוביץ.

תשובה: 1878

נפתלי הרץ אימבר כתב את "תקוותנו" בהשראת ייסודה של פתח תקווה — ומכאן גם שם השיר.

תשובה: בחירות חשאיות בכנסת

הנשיא ממנה שופטים, אבל את המבקר בוחרת הכנסת עצמה: הוא אחראי בפניה בלבד, והחשאיות נועדה שלא יחוב טובה לאיש מאלה שיבקר.

תשובה: 120

המספר נגזר מ"כנסת הגדולה" של ימי שיבת ציון, שמנתה לפי המסורת 120 חברים.

תשובה: 13

11 ו-12 הן ספירות שהתיישנו: ב-2014 נוסף חוק יסוד: משאל עם, וב-2018 חוק יסוד: ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי. החוקים נחקקים אחד-אחד, ולכן מספרם גדל.

תשובה: דת, לאום ותרבות

שלוש הפנים הן שמאפשרות ליהודי חילוני, דתי או מסורתי להשתייך לאותה קבוצה מבלי להסכים על הגדרתה.

תשובה: עיקרון הייצוגיות ועיקרון המשילות

זהו מתח מובנה: שיטה יחסית מייצגת נאמנה את מגוון הדעות, אך מולידה ממשלות קואליציוניות רחבות שקשה להן לפעול.

תשובה: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

נחקק ב-1992, ומאז הוא הבסיס שעליו בית המשפט העליון פוסל חוקים — מה שמכונה "המהפכה החוקתית".

תשובה: סמלה של מדינת ישראל

הסמל נבחר בתחרות פומבית. האחים גבריאל ומקסים שמיר ביססו את המנורה שבו על התבליט שבשער טיטוס — סמל של חורבן שהוסב לסמל של תקומה.

תשובה: להציע לציבור אלטרנטיבה שלטונית ולבקר את הממשלה

זה ההפך המדויק מתפקיד הקואליציה, שגובה בכנסת את צעדי הממשלה. במצב תקין הקואליציה גדולה מהאופוזיציה, ולכן לממשלה יש רוב.

תשובה: נציב תלונות הציבור

שני הכובעים חוברו ב-1971: ביקורת על הגופים עצמם מצד אחד, וכתובת לאזרח הבודד שנפגע מהם מצד שני.

תשובה: שבע שנים

עד 1998 כיהן הנשיא חמש שנים והיה רשאי להיבחר פעמיים. השינוי לכהונה אחת ארוכה נועד לנתק אותו מכל שיקול של היבחרות מחדש.

תשובה: מקבל את כתבי האמנה של שגרירים זרים

חוק היסוד מבחין: את נציגי ישראל בחו"ל הנשיא מסמיך, ואילו שגריר זר מוסמך בידי מדינתו שלו.

תשובה: משרד מבקר המדינה

הפיקוח על גופים ציבוריים אינו יכול להיות בידי אותם גופים, ולכן מבקר המדינה עומד בנפרד מהם — הוא גם מי שמשמש נציב תלונות הציבור.

תשובה: ניטרליות, עצמאית ונטולת פניות

זו הסיבה שהשופטים נבחרים בוועדה מיוחדת ולא בכנסת או בבחירות, ושאי אפשר לפטר שופט — הוא מסיים את תפקידו אוטומטית בגיל שבעים.

תשובה: דו קיום בין דתיים לחילוניים

הוא לא נועד להכריע בשאלות דת ומדינה אלא להקפיא אותן — הסדר זמני שנועד לאפשר הקמת מדינה, ושמחזיק כבר יותר משבעים שנה.

תשובה: עליון מעל חוקים רגילים — חוק שסותר אותו עלול להיפסל

מעמדו נובע מ"פסקת ההגבלה" שבו: חוק שפוגע בזכויות המנויות בו תקף רק אם הוא הולם את ערכי המדינה, נועד לתכלית ראויה ופוגע במידה שאינה עולה על הנדרש.

תשובה: ירושלים

בנק ישראל אינו משרד ממשלתי אלא גוף עצמאי האחראי על המדיניות המוניטרית, וישיבתו בבירה לצד שאר מוסדות השלטון.

תשובה: הכנסת הגדולה שהתכנסה בירושלים - בימי בית שני

"כנסת הגדולה" מנתה לפי המסורת 120 חברים — ומכאן גם מספר חברי הכנסת בישראל.

תשובה: גוף שמרכז את תלונות האזרחים שנפגעו מגוף ציבורי

את התפקיד ממלא מבקר המדינה עצמו, וזו הסיבה שהוא עומד בנפרד מהגופים שהוא מבקר — אחרת האזרח היה מתלונן בפני מי שנגדו הוא מתלונן.

תשובה: מצוות ההלכה והמסורת

זה אחד משלושת הפנים של המושג יהדות. השניים האחרים הם היהדות כלאום, שמוקדה בגורל ובייעוד המשותפים, והיהדות כתרבות, שמוקדה ברעיונות ובסמלים.

תשובה: המטבחון

הכינוי נולד בימי גולדה מאיר, שנהגה לכנס את שריה הבכירים במטבח ביתה — ומשם התגלגל למונח פוליטי קבוע.

תשובה: היועץ הכלכלי לממשלה

לצד תפקידו כיועץ, הנגיד עצמאי לחלוטין בקביעת הריבית — עצמאות שעוגנה בחוק בנק ישראל החדש משנת 2010.

תשובה: מליאה

המליאה היא הגוף שכל 120 חברי הכנסת חברים בו, ובה נידונים הנושאים העקרוניים ומתקבלת ההחלטה על חקיקת החוקים.

תשובה: הרשויות מאזנות ובולמות האחת את השניה

בישראל ההפרדה חלקית בלבד: הממשלה נשענת על רוב בכנסת, והשרים הם עצמם חברי כנסת — ולכן הבלימה נשענת במידה רבה על בתי המשפט.

תשובה: חקיקת חוקי יסוד במקום חוקה סדורה

ב־1950 לא הצליחה הכנסת להסכים על חוקה, בעיקר בשל המחלוקת בין דתיים לחילונים. הצעתו של יזהר הררי — לחוקק פרקים בזה אחר זה — התקבלה כפשרה זמנית, והיא בתוקף עד היום.

תשובה: פרלמנטרית

הבוחר בישראל מצביע לרשימה ולא למועמד אישי, וכל הארץ היא מחוז בחירה אחד — שיטה יחסית מאוד, ולכן גם מפוצלת מאוד.

תשובה: שיוויון בפני החוק, פומביות, הזכות להליך הוגן ושקיפות המשפט

פומביות המשפט נשענת על כלל אחד: הצדק חייב להיראות ולא רק להיעשות, ולכן הדיונים פתוחים והפרוטוקולים גלויים — למעט דלתיים סגורות בנסיבות מיוחדות.

תשובה: חקיקת חוקים, בקרה על עבודת הממשלה

שני התפקידים קשורים זה בזה: אותו בית שמעביר את החוקים הוא גם זה שאמור לפקח על מי שמבצע אותם.

תשובה: ישירה ועקיפה

הישירה היא של אתונה, שבה כל אזרח מצביע על כל החלטה. מדינה מודרנית גדולה מכדי כך, ולכן הריבונות מופעלת דרך נבחרים.

תשובה: מחוקקת, מבצעת ושופטת

כשהשלוש נפרדות הן מאזנות ובולמות זו את זו. ריכוז החוק, המשפט והביצוע בידי אדם אחד הוא בדיוק מה שמוליד שחיתות ופגיעה בחירות.

תשובה: מליאה וועדות

במליאה נידונים נושאים עקרוניים, ובוועדות נושאים ספציפיים לפי תחום — והוועדות הן שמעצבות את החוק בין הקריאה הראשונה לשנייה.

תשובה: נשיא המדינה

תפקידו סמלי ברובו: הוא ראש המדינה, אך הסמכות המבצעת נתונה לממשלה. זו הפרדה מכוונת בין ייצוג המדינה לבין ניהולה.

תשובה: מסך כל השרים בממשלה

כל שר הוא חבר בממשלה וכל חבר ממשלה הוא שר — אין חברות בממשלה בלי תיק. השרים ברובם חברי כנסת מהקואליציה, אך ראש הממשלה רשאי למנות גם מי שאינו.

תשובה: 1992

הצירוף נכנס לחקיקה בחוקי היסוד שנחקקו באותה שנה — כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.

תשובה: 1980

בתגובה גינתה מועצת הביטחון של האו"ם את החוק וקראה למדינות להסיג את שגרירויותיהן מירושלים.

תשובה: 1992

נחקק יחד עם חוק יסוד חופש העיסוק, ובו הופיע לראשונה בחקיקה הישראלית הצירוף "מדינה יהודית ודמוקרטית".

תשובה: 28.10.1948

כחמישה חודשים אחרי הקמת המדינה. העיכוב נבע מחשש שדגל זהה לדגל התנועה הציונית יעורר האשמות של נאמנות כפולה כלפי יהודי התפוצות.

תשובה: הכנסת

הבחירה נעשית בהצבעה חשאית ולא בידי הממשלה — מי שמבקר את הרשות המבצעת לא יכול להיות תלוי בה.

תשובה: העצמת חוק כבוד האדם וחירותו על פני חוקים אחרים

המונח נטבע בידי אהרן ברק, שקבע בפרשת בנק המזרחי (1995) כי חוקי היסוד הם חוקה לכל דבר — ולכן בית המשפט מוסמך לפסול חוק שסותר אותם.

תשובה: פירוקם של מוסדות מפלגתיים ובניית מוסדות מדינה חזקים

הביטויים המובהקים שלו: פירוק הפלמ"ח ואיחוד המחתרות לצה"ל, וביטול זרמי החינוך המפלגתיים לטובת חינוך ממלכתי.

תשובה: תנועה פוליטית ישראלית שדוגלת בקומוניזם

בן-גוריון טבע את הסיסמה "בלי חירות ובלי מק"י" וסימן בכך את גבולות הפוליטיקה הלגיטימית בעיניו — קיצוני שמאל וקיצוני ימין מחוץ להם.

תשובה: שופט בבית המשפט העליון, שר המשפטים, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה

מילא כמעט כל תפקיד משפטי בכיר שיש, ודעות המיעוט שלו בעליון הפכו ברבות השנים להלכה מקובלת.

תשובה: שופט בבית המשפט העליון, פרופסור למשפטים ומומחה למשפט העברי

הוא שהכניס את המשפט העברי אל פסיקת בית המשפט העליון, כמקור פרשני לחוק הישראלי.

תשובה: נשיא בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה, מזוהה עם "המהפכה החוקתית"

ניצול שואה מקובנה, שניסח את התפיסה "הכול שפיט" ואת המהפכה החוקתית — ובכך את המחלוקת הציבורית הגדולה על מקומו של בית המשפט.

תשובה: במשפטים שאינם חמורים, כגון סכסוכים אזרחיים עד סכום מסוים

זו הערכאה הנמוכה מבין השלוש, ומי שמתנגד להכרעתה רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי.

תשובה: במשפטים חמורים יותר, כגון סכסוכים כספיים גדולים

הוא גם דן בעבירות פליליות חמורות, וערעור על פסק דין שלו נשמע בבית המשפט העליון.

תשובה: בערעורים על פסקי דין שנידונו בבית המשפט המחוזי

רק לעיתים נדירות הוא דן בתיק בפעם הראשונה — ואז מדובר בעתירה לבג"ץ.

תשובה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק — עוסק בעתירות של אזרחים או גופים כנגד רשויות המדינה

ייחודו בכך שהוא גם הערכאה הראשונה וגם האחרונה: פונים אליו ישירות, ואין ערעור על החלטתו.

תשובה: בתי משפט לנוער, לענייני משפחה, לעבודה ועוד

אלו בתי משפט מיוחדים המתמחים בסוגיה אחת, והם קיימים לצד שלוש הערכאות ולא במקומן.

תשובה: ועדה מיוחדת (הוועדה לבחירת שופטים), ולא חבר כנסת או הציבור ישירות

בוועדה תשעה חברים: שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. ההרכב נועד למנוע מכל גורם יחיד שליטה בבחירה.

תשובה: עד גיל שבעים

גיל פרישה קבוע בחוק נועד למנוע מהפוליטיקה כל השפעה על מועד סיום כהונתו של שופט.

תשובה: צה"ל מהווה את הזרוע המבצעת של הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי

הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני הנבחר — עיקרון שהוא מהיסודות המבחינים בין צבא במדינה דמוקרטית לצבא במשטר אחר.

תשובה: עם חובת ביצוע המשימה

ההבחנה מדויקת: החייל אינו נדרש להזדהות עם המשימה עצמה, אלא עם עצם החובה לבצעה — וזה מה שמאפשר לצבא להישאר א-פוליטי.

תשובה: בבחירות בלבד — חל איסור על חייל להשתתף בהפגנות או בעצומות פוליטיות, הן במדים והן כאזרח

האיסור נועד לשמור על צה"ל כצבא של המדינה כולה ולא של ממשלה מסוימת — ולכן הוא חל גם מחוץ למדים.

תשובה: צביון יהודי, המתבטא במטבחים כשרים, נוהלי שבת, אפשרות גיור וכו'

הכוונה אינה לזכות הפרט לנהוג לפי מנהגיו, אלא לאופי הארגון עצמו — ובכלל זה גם טיפול הרבנות הצבאית בחללים ובענייני אישות.

תשובה: מוסד הפועל מתוקף חוק השיפוט הצבאי, שבו מתבררות תלונות של חיילים ומלש"בים כלפי אדם או גוף צבאי

הקבילה מוגשת שלא דרך צינורות הפיקוד הרגילים, וזה כל תפקידה: לתת לחייל דרך לערער גם כשהבעיה היא במפקדיו עצמם.

תשובה: עליו לבצעה, ולפעול לאחר מכן להדגיש את אי-חוקיותה בפני הגורמים הרלוונטיים

אחרת כל חייל היה שופט בעצמו כל פקודה, ולא היה צבא. הסירוב שמור אך ורק לפקודה בלתי חוקית בעליל.

תשובה: פקודה בלתי חוקית בעליל — עליה "מתנוסס דגל שחור" — מטילה על החייל חובה לסרב לה מיידית, בשונה מפקודה בלתי חוקית רגילה

המבחן הוא מבחן "הדגל השחור": אי-החוקיות צריכה להיות גלויה מיד לעין, ולא כזו שמתבררת רק בבירור משפטי מאוחר.

תשובה: חבר מועצת המדינה הזמנית שנמנה על החותמים על מגילת העצמאות

ורהפטיג היה מרכזי בפשרה על אזכור האל במגילה: הנוסח "צור ישראל" נבחר כדי לרצות את החותמים הדתיים בלי לחייב את החילונים.

תשובה: מנורה (מתוך שער טיטוס — עבר אומי ומאבק לחירות), ענפי זית (עתיד ושאיפה לשלום) והמילה "ישראל"

המנורה לקוחה מהתבליט בשער טיטוס, שהנציח את בזיזתה מבית המקדש. הבחירה בה הפכה סמל של חורבן לסמל של ריבונות מחודשת.

תשובה: שער ניצחון ברומא, המנציח את ניצחונו של טיטוס על היהודים במרד הגדול

בתבליט שבשער נראים חיילים רומאים נושאים את מנורת בית המקדש בשלל. יהודי רומא נמנעו מלעבור תחתיו במשך דורות.

תשובה: בשנת 1933, בקונגרס הציוני ה-18

אותו קונגרס שבו נקבעה גם "התקווה" כהמנון — הקונגרס שגיבש את שני הסמלים יחד.

תשובה: ב-28 באוקטובר 1948

כחמישה חודשים אחרי הקמת המדינה — עיכוב שנבע מהחשש שדגל זהה לזה של התנועה הציונית יסבך את יהודי התפוצות.

תשובה: דוד וולפסון — איש עסקים ופעיל ציוני שהנהיג את התנועה הציונית לאחר מות הרצל

וולפסון עמד בראש התנועה הציונית אחרי מות הרצל, והוא שהציע לקחת את הטלית — הבגד היהודי המוכר לכול — ולהפוך אותה לדגל.

תשובה: בשנת 1933, בקונגרס הציוני ה-18

המילים לקוחות משירו של אימבר "תקוותנו", והמנגינה מבוססת על לחן עממי אירופי שגם סמטנה השתמש בו.

תשובה: בשנת 2004

עד אז היה ההמנון מנהג בלבד ולא חוק. ב־2004 עוגן בחוק יחד עם הדגל והסמל.

תשובה: לחון עבריינים ולקצוב מחדש את עונשם של אסירים

זו סמכותו המהותית היחידה, ושריד לסמכות החסד של המלך שנשמרה בשיטות משפט רבות בעולם.

תשובה: ליו"ר הכנסת ולוועדה לענייני ביקורת המדינה

הדוחות מוגשים לכנסת ולא לממשלה — כדי שהגוף המבוקר לא יהיה גם הגוף שמקבל את הביקורת עליו.

תשובה: בשנת תרפ"א (1921), בחסות שלטונות המנדט הבריטי

הבריטים הם שיזמו את הקמתה: השלטון המנדטורי ביקש כתובת דתית אחת ומוסדרת ליישוב היהודי.

תשובה: רב אשכנזי ורב ספרדי (הראשון לציון), לכהונה בת עשר שנים

מבנה של שני רבנים ראשיים — אשכנזי וספרדי — נשמר מאז 1921 ועד היום.

תשובה: הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

הרב קוק היה הרב הראשי האשכנזי הראשון, ולצדו כיהן הרב יעקב מאיר כראשון לציון.

תשובה: מערכת הנישואין והגירושין של הציבור היהודי במדינה, קבורה, כשרות ועוד

מכיוון שאין בישראל נישואין אזרחיים, סמכות זו נוגעת בפועל לכל יהודי במדינה שמבקש להינשא בה.

תשובה: בתי דין הפועלים לפי חוקי ההלכה, ובעלי סמכות בתחומי נישואין וגירושין, גיור ועוד

סמכותם בענייני אישות היא ירושה של השיטה העות'מאנית, שלפיה כל עדה דתית שפטה את בניה בענייני נישואין וגירושין.

תשובה: ארגון יהודי הדואג לצורכי המת וקבורתו לפי ההלכה

השם ארמי ופירושו "החברה הקדושה". במשך דורות בגולה זו הייתה החברה המכובדת ביותר בקהילה, משום שעסקה בחסד שאין לו תמורה.

תשובה: בדצמבר 1954, בקריית הממשלה בירושלים

שש שנים אחרי קום המדינה. עד אז הנפיק את השטרות בנק אנגלו-פלשתינה, לימים בנק לאומי.

תשובה: נגיד בנק ישראל, האחראי על הניהול השוטף של הבנק ומשמש גם יועץ כלכלי לממשלה

הנגיד עצמאי לחלוטין בקביעת הריבית, אף שהוא משמש יועץ לממשלה — עצמאות שעוגנה בחוק בנק ישראל מ־2010.

תשובה: על ידי הנשיא, בהתאם להמלצת הממשלה, לכהונה בת חמש שנים

המינוי בידי הנשיא, ולא בידי הממשלה ישירות, נועד להדגיש את עצמאותו של הנגיד מן הדרג הפוליטי.

תשובה: בבאזל, במהלך הקונגרס הציוני הראשון, שבו ייסד הרצל את ההסתדרות הציונית העולמית

הרצל כתב אז ביומנו: "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים" — והוסיף שבעוד חמישים שנה יראה זאת כל אדם.

תשובה: הקרן הקיימת לישראל והסוכנות היהודית

חלוקת תפקידים: הקרן הקיימת רכשה את הקרקע והחזיקה בה כקניין לאומי, והסוכנות טיפלה בעלייה ובקליטה.

תשובה: בשנת 1901, בקונגרס הציוני החמישי — איסוף כספים, מפעלי התיישבות, ייעור, חינוך ועוד

"הקופסה הכחולה" הפכה לסמלה: הכסף נאסף מיהודים בכל העולם, והקרקע שנרכשה נרשמה כרכוש העם היהודי כולו ולא כרכוש פרטי.

תשובה: בשנת 1929 — שימשה עד קום המדינה כגוף המרכזי בניהול היישוב, וכיום אחראית על קידום העלייה, קליטתה והקשר עם יהדות התפוצות

עד קום המדינה תפקדה כממשלה של ממש ליישוב היהודי — ובן־גוריון, כיו"ר ההנהלה שלה, היה בפועל ראש הממשלה שלפני המדינה.

תשובה: בשנת 1952, בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית

חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית, תשי"ג-1952. עד אז היו שני הגופים וולונטריים בלבד. "תכנית ירושלים השנייה" (1968) ניסחה מחדש את מטרותיהם, ואינה חוק.

תשובה: בשנת 1968, ב"תכנית ירושלים השנייה"

המטרות נוסחו מחדש אחרי מלחמת ששת הימים, ובהן מרכזיות ישראל בחיי העם היהודי, קיבוץ גלויות והגנה על זכויות היהודים בכל מקום.

תשובה: התקבל בשנת 1950, וקובע כי לכל יהודי הזכות לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראלית ללא תנאי

החוק התקבל פה אחד, שנתיים אחרי הקמת המדינה, והוא הביטוי המשפטי לרעיון שישראל היא ביתו של כל יהודי באשר הוא.

תשובה: הורחב היקף הזכאות לעלות ארצה, כך שהיא מוקנית גם לילדים, נכדים ובני זוג

התיקון בא בעקבות בג"ץ שליט, והרחיב את הזכאות עד לנכדים — בהשראת ההגדרה שבחוקי נירנברג.

תשובה: התקבל בשנת 1949 ועודכן בשנת 1986 — מסדיר את חובת השירות הסדיר בצה"ל, החלה על אזרחי ישראל

החוק נחקק כבר בשנה הראשונה למדינה, ועיגן את עקרון צבא העם: גיוס חובה לכול ולא צבא מתנדבים.

תשובה: מקנה לשר הביטחון סמכות לפטור אזרחים משירות צבאי

סעיף 36 מסמיך את שר הביטחון לפטור משירות סדיר או לדחות התייצבות — הסעיף שעליו נשענה שנים דחיית השירות של תלמידי ישיבות. הפטור לנשים דתיות הוא סעיף 39, לא 36.

תשובה: איסור על העברת סמכות מתחום ירושלים לכל גורם זר, מדיני או שלטוני

התיקון נחקק על רקע המשא ומתן בקמפ דייוויד, כדי לנעול מראש כל אפשרות להעביר שטח מירושלים בהסכם.

תשובה: מכתב ששלח בן גוריון ב-1947 לראשי המפלגה החרדית "אגודת ישראל"

המכתב נשלח ימים ספורים לפני בואה של ועדת אונסקו"פ, כדי להבטיח שהציבור החרדי לא יתנגד בפניה להקמת מדינה יהודית.

תשובה: שבת (יום מנוחה רשמי), כשרות (במוסדות הממשלתיים), דיני אישות (בידי מערכת השיפוט הרבנית) וחינוך (אוטונומיה לכל הזרמים)

ארבעה תחומים בלבד, ובכולם נשמר "המצב הקיים" ערב הקמת המדינה — מכאן השם.

תשובה: ועדת האו"ם שהמליצה בסופו של דבר על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל

ועדה בת 11 מדינות ניטרליות, שסיירה בארץ בקיץ 1947. המלצת הרוב שלה על חלוקה היא שהתגלגלה להחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר.

תשובה: חוק שעות עבודה ומנוחה

החוק הוא שקבע את השבת כיום המנוחה הרשמי של המדינה, ולבני המיעוטים את יום מנוחתם שלהם.

תשובה: חבר כנסת בשבע הכנסות הראשונות, מטעם המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית ומפלגת העבודה

שמו נשמר בזיכרון הציבורי בזכות הצעה אחת: "פשרת הררי" מ־1950, שהחליפה את החוקה בחוקי יסוד המצטברים בהדרגה.